לא נועדתי להיות התלמידה הכי טובה בכיתה, או הילדה הכי פופולרית, אני לא הילדה הכי יפה או זאת שכל הבנים מעריצים.
אני גילי הילדה הזאת שכרגע היא לא הכי כלום וטוב שכך.. כשחושבים על זה אם הייתי ממשת את היעוד שלי רק עכשיו לא היו ציפיות לעתיד.
אז אני רוצה להיות רופאה, אולי מנתחת אבל לא בטוח.. אבל הנקודה היא שיש לי תוכניות לעתיד וכרגע אני רק בשלבי התכנונים.
אני רוצה להיות מדהימה, בילתי נשכחת, מרשימה, מרגשת, אחת כזאת שעוצרת נשימה ברגע שמתחילים לחשוב עליה ושהלב מתחיל לפעום חזק כשהיא עוברת ברחוב.
כן זה ציפיות גדולות אבל מותר לי לחלום... למען האמת הצפייה לעתיד היא זאת ששומרת עלי שפויה כרגע עם כל הלחץ בבצפר, קמצוץ של תקווה ממש עוזר לעבור את התקופה הלחוצה הזאת.
אז אני אמשיך לחלום :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה